גופים וארגונים רבים, כמו גם המנהלים שלהם, מתהדרים ביכולתם לנתח מצבים מורכבים ומסובכים, לאסוף את המידע הדרוש לשם קבלת ההחלטה, גם אם קשה להשיגו, ולקבל החלטות אמיצות, מפתיעות לפעמים, ובעיקר החלטות נכונות וטובות.
מדוע אם כן, אנחנו לומדים חדשות לבקרים (ובדרך כלל, לאחר שמתפרסם דו"ח של ועדת חקירה כזו או אחרת), כי למרות שהתקבלו בזמנו החלטות, אפילו שהיו נכונות ושיכלו לשנות ולשפר את המצב, הן לא יושמו? מדוע לא מיושמות ההחלטות?
מסתבר שלמרות שאנחנו כאן, בישראל חושבים שזה ייחודי לנו, הרי שהרצון להתמקד במשימות המהנות יותר והמשפיעות יותר בסך הכל זו תכונה אנושית מאוד ודי מובנה, ומכאן גם הרצון המועט לטפל במשימות שנחשבות 'אפורות', 'משעממות' וכו'. קבלת ההחלטה עצמה, היא הפעילות המעניינת, והיא זו שנחשבת החשובה יותר, כי הנה, הצלחנו למצוא את ה'פתרון' לבעיה, ואנחנו גם בטוחים שזה הפתרון הנכון, הטוב ושיעזור לכולם. ברגע שממשיכים ומגיעים לביצוע ההחלטה, אז רמת העניין וה'סקסיות' של המשימה מצטמצמים פלאים: עכשיו צריך לקבוע אחראי לביצוע, זמנים, בקרות, ועוד דברים 'משעממים' כאלה. פחות כיף.
ניתן גם לראות שגם במקרים שבהם כבר נקבעו דרכי מעקב לביצוע של ההחלטות, אלה נזנחו לאחר זמן מסיבות שונות ומשונות, בין אם חוסר ענין של האנשים, בין אם הופעת בעיות שלא נחזו מראש ואי יכולת להתמודד איתן או סיבות רבות אחרות, שלכולן תוצאה אחת עגומה – ההחלטה הטובה שהתקבלה אינה מיושמת.
מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב? הרי את טבע האדם לא נוכל לשנות (בטח שלא בקלות ובטח שלא כאן במסגרת מאמר זה). התשובה היא לימוד, ארגון ובעיקר תרבות ארגונית נכונה. יש ללמד ולהרגיל את האנשים בארגון, החל ממקבלי ההחלטות ועד למבצעים הזוטרים, שבנוסף לקבלת ההחלטות יש לוודא שמאחורי כל החלטה קיימים לפחות אחראי לביצוע, זמן לסיום וגוף שיבקר את התקדמות הביצוע וילווה את הבעיות הכרוכות בביצוע ההחלטה. כמובן שיש להתאים את כובד הבקרה לסוג ומורכבות ההחלטה, הרי אם ההחלטה היא לבצע שיחת טלפון ולהזכיר למישהו נתון מסוים, אין צורך בהקמת ועדת מעקב מיוחדת. יחד עם זאת, אם מדובר בהחלטה שהיא יותר עקרונית ומורכבת ואשר נדרשת למשל לחלוקה לפעילויות משנה, יש מקום לקבוע מי יהיה אחראי לניתוח ההחלטה, לחלוקתה למשימות משנה, מי אחראי לבקרה עליה, מתי תבוצע הבקרה ועוד ועוד.
חברת Q.M. Quality Management מכירה במורכבות של המעקב אחר ביצוע החלטות, ומייחדת לכך פרק מיוחד במסגרת הכלי והשיטה שפיתחה – נ.י.נ.א. – על מנת לוודא שהארגון לא יחמיץ מעקב וביצוע של אף החלטה שהתקבלה.
חיבר:
דודי שטיינר
מנכ"ל חברת Q.M. Quality Management
להורדת המאמר – לחץ כאן